Original Word: מַגְדִּיאֵל
Part of Speech: Proper Name Masculine
Transliteration: Magdiel
Phonetic Spelling: (mag-dee-ale')
Short Definition: Magdiel מַגְדִּיאֵל proper name, masculine a chief of Edom, Genesis 36:43 = 1 Chronicles 1:54; ᵐ5^B Μεδιηλ (Chronicles), ᵐ5^A Μετοδιηλ (Genesis), Μαγεδιηλ (Chronicles, compare ᵐ5^L) — (compare Sabean מגדעל Derenb^{Études i. 65, Palmyrene} מגדֹת (? מגרת) Cook^{Aramaic Glossary 70}).

מְגִדּוֺ, מְגִדּוֺן see גדד.

מִגְדָּל, מִגְדּוֺל, מִגְדֹּל see גדל.

מָגוֺג proper name see גוג.

I, II. מָגוֺר, מְגוֺרָה, מְגוּרָה see I, III. גור.

[מַגְזֵרָה] see גזר. מַגָּל see נגל.

מְגִלָּה see גלל. [מְגַמָּה] see גמם.

מָגֵן, מִגֵּן, מְגִנָּה see גנן.

מִגְעֶ֫רֶת see גער. מַגֵּפָה see נגף.

Magdiel

From meged and 'el; preciousness of God; Magdiel, an Idumaean -- Magdiel.

see HEBREW meged

see HEBREW 'el

מַגְדִּיאֵ֖ל מגדיאל maḡ·dî·’êl maḡdî’êl magdiElInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts