5ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה־אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה׃ 6הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃ ף 7לכן כה־אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃ 8חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃ 9והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד־זרים ועשיתי בכם שפטים׃ 10בחרב תפלו על־גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי־אני יהוה׃ 11היא לא־תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל־גבול ישראל אשפט אתכם׃ 12וידעתם כי־אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם׃

13ויהי כהנבאי ופלטיהו בן־בניה מת ואפל על־פני ואזעק קול־גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל׃ ף

14ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ 15בן־אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל־בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה׃ ס 16לכן אמר כה־אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר־באו שם׃ ס 17לכן אמר כה־אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן־העמים ואספתי אתכם מן־הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את־אדמת ישראל׃ 18ובאו־שמה והסירו את־כל־שקוציה ואת־כל־תועבותיה ממנה׃ 19ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר׃ 20למען בחקתי ילכו ואת־משפטי ישמרו ועשו אתם והיו־לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃ 21ואל־לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃

22וישאו הכרובים את־כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי־ישראל עליהם מלמעלה׃ 23ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על־ההר אשר מקדם לעיר׃ 24ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אל־הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃ 25ואדבר אל־הגולה את כל־דברי יהוה אשר הראני׃ ף