3ויהי בלילה ההוא ויהי דבר־אלהים אל־נתן לאמר׃ 4לך ואמרת אל־דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה־לי הבית לשבת׃ 5כי לא ישבתי בבית מן־היום אשר העליתי את־ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל־אהל וממשכן׃ 6בכל אשר־התהלכתי בכל־ישראל הדבר דברתי את־אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את־עמי לאמר למה לא־בניתם לי בית ארזים׃ 7ועתה כה־תאמר לעבדי לדויד ס כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן־הנוה מן־אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃ 8ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את־כל־אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃ 9ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא־יוסיפו בני־עולה לבלתו כאשר בראשונה׃ 10ולמימים אשר צויתי שפטים על־עמי ישראל והכנעתי את־כל־אויביך ואגד לך ובית יבנה־לך יהוה׃ 11והיה כי־מלאו ימיך ללכת עם־אבתיך והקימותי את־זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את־מלכותו׃ 12הוא יבנה־לי בית וכננתי את־כסאו עד־עולם׃ 13אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן וחסדי לא־אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃ 14והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד־העולם וכסאו יהיה נכון עד־עולם׃ 15ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל־דויד׃ ף

16ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי־אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד־הלם׃ 17ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על־בית־עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃ 18מה־יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את־עבדך ואתה את־עבדך ידעת׃ 19יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל־הגדולה הזאת להדיע את־כל־הגדלות׃ 20יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר־שמענו באזנינו׃ 21ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר־פדית ממצרים גוים׃ 22ותתן את־עמך ישראל לך לעם עד־עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

23ועתה יהוה הדבר אשר דברת על־עבדך ועל־ביתו יאמן עד־עולם ועשה כאשר דברת׃ 24ויאמן ויגדל שמך עד־עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית־דויד עבדך נכון לפניך׃ 25כי אתה אלהי גלית את־אזן עבדך לבנות לו בית על־כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃ 26ועתה יהוה אתה־הוא האלהים ותדבר על־עבדך הטובה הזאת׃ 27ועתה הואלת לברך את־בית עבדך להיות לעולם לפניך כי־אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃ ף