I. אֵת, with makk. אֶתֿ, with suffix אֹתִי; ˜אֹתְךָ, ˜אֹתְכָה Numbers 22:33, אֹתָ֑ךְ, אֹתָ֑כָה Exodus 29:35, feminine אֹתָךְ; אֹתוֺ etc.; 2 plural אֶתְכֶם, once ˜אוֺתְכֶם Joshua 23:15; 3masculine plural regularly אֹתָם, rarely אֶתְהֶם Genesis 32:1; Exodus 18:20; Numbers 21:3; Ezekiel 34:12; 1 Chronicles 6:50, once ˜אוֺתְהֶם Ezekiel 23:45; 3feminine plural, on the contrary, regularly אֶתְהֶן (13 t.), once אֹתָן Ezekiel 16:54 (also ˜אוֺתְהֶן Ezekiel 23:47, אֹתָ֖נָה Exodus 35:26, אוֺתָ֖נָה Ezekiel 34:21); forms with cholem also often written plene: — the

mark of the accusative, prefixed as a rule only to nouns that are definite (Moabite id., Phoenician אית i.e. אִיַּת (Schröd^{p. 213 f.}); Aramaic יָת frequently in ᵑ7; Syriac very rare as mark of accusative (for which is preferred), but used often in the sense of substance οὐσία, also in that of self, e.g. per se, reapse, sibi ipsi, PS^1640f., Samaritan ; Arabic , only used with suffix, when it is desired to emphasize the pronoun, e.g. Qor 1:4 W^{AG i. § 189.} [Ethiopic uses k£y¹ similarly, Di^{§ 150 a}; but it is dubious if this is etymologically akin.] The primitive form will have been 'iwyath, originally a substantive with following Genitive, Ol^{p. 432}; whether ultimately a parallel development with אוֺת sign from √ אוה is uncertain: Ol W^{AG i. § 188} Lag^{M i. 226 affirm}, Nö^{ZMG 1886, 738 doubts. In Hebrew the ground-form is} אוֺת; the forms with ¢, e being abbreviated. In post Biblical Hebrew, used in combination with another preposition: thus בְּאוֺתוֺ הַיּוֺם = Bibl. בַּיּוֺם הַהוּא, בְּאוֺתָהּ הַשָּׁעָה; or as a nomin., e.g. אוֺתוֺ הָאִישׁ = Bibl. הָאִישׁ הַהוּא).

1 As mark of the accusative prefixed to substantives defined either by the article (or כֹּל), or by a Genitive or pronominal affix, or in virtue of being proper names:

a. with transitive verbs, Genesis 1:1,16,29,30; Genesis 2:11; Genesis 4:1,2; Genesis 9:3 (אֶתֿ˜כֹּל׃) etc. Similarly אֶתמִֿי whom (in particular), Joshua 24:15; 1 Samuel 12:3; 1 Samuel 28:11; Isaiah 6:8 and elsewhere (but never אֶתמָֿה); also with זֶה Genesis 29:33; Genesis 44:29; 1 Samuel 21:16; 1 Kings 22:27 +, זֹאת Genesis 29:27; 2 Samuel 13:27 +, אֵלֶּה Genesis 46:18; Leviticus 11:18; Isaiah 49:21 +. So pretty uniformly in prose; but in poetry את is commonly dispensed with. By the use of את with the pronominal affix, a pronoun can at once, if required, be placed in a position of emphasis; let the order of words from this point of view be carefully noticed in the following passages: Genesis 7:1; Genesis 24:14; Genesis 37:4; Leviticus 10:17; Leviticus 11:33; Numbers 22:32 thee I had slain, and her I had kept alive, Deuteronomy 4:14; Deuteronomy 6:13,23; Deuteronomy 13:5; Judges 14:3 אוֺתָהּ קַח לִי take for me her, 1 Samuel 14:35; 1 Samuel 15:1; 1 Samuel 18:17; 1 Samuel 21:10 אִםאֹֿתָהּ תִּקַּחלְֿךָ קָ֔ח if thou wilt take that, take it, 1 Kings 1:35; 1 Kings 14:9; Isaiah 43:22; Isaiah 57:11; Jeremiah 9:2. So הַאוֺתִי Jeremiah 5:22; Jeremiah 7:19. It also sometimes enables the reflexive sense to be expressed (elsewhere נַפְשָׁם) Jeremiah 7:19; Ezekiel 34:2. Rarely with a substantive which is undefined (Ew^{§ 277 d 2} Ges^{§ 117}, 1, R. 2), as Exodus 21:28; Numbers 21:9; Leviticus 20:14; 1 Samuel 24:6 (but see Dr) 2 Samuel 4:11; 2 Samuel 18:18; 2 Samuel 23:21; or which, though definite, is without the article, Genesis 21:30; 2 Samuel 15:16; Leviticus 26:5; 1 Samuel 9:3 (so Numbers 16:15) Isaiah 33:19; Isaiah 41:7; Ezekiel 43:10 (for further examples see Ew 1.c.)

b. with a passive verb (Ges^{§ 121}. 1 Ew^{§ 295 b}) conceived as expressing neutrally the action in question, and construed accordingly with an accusative of that which is its real object: examples occur with tolerable frequency from Genesis 4:18 (J) וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֺךְ אֶתעֿירָד, Genesis 17:5 (P), לֹא יִקָּרֵא עוֺד אֶתשִֿׁמְךָ אַ˜ברָם there shall not be called (=one shall not call) thy name Abram, Genesis 21:5 (E), Genesis 27:42; 2 Samuel 21:11; 1 Kings 18:13; Hosea 10:6 etc., to Jeremiah 35:18; Jeremiah 38:4; Jeremiah 50:20; Ezekiel 16:4,5; Esther 2:13 (compare Dr^{JPh xi. 227 f.}): also with passive verbs of filling (Ew^{§ 281 b}), as Exodus 1:7 +.

c. with neuter verbs or expressions, especially such as involve the idea of regarding, or treating, appy. by a construction κατὰ σύνεσιν (rare), Joshua 22:17; 2 Samuel 11:25; Nehemiah 9:32 (compare 1 Samuel 20:13 Dr). Once after אֵין, Haggai 2:17; אֵין אֶתְכֶם אֵלַיָֽ.

d. poet. (si vera lectio), after an abstract noun used with a verbal force, Habakkuk 3:13 (Amos 4:11; Isaiah 13:19; Jeremiah 50:40 מַהְמֵּכָה exerts a verbal force, like the Arabic nom. verbi [see W^{AG i. § 196, 43}]; and Numbers 10:2; Ezekiel 17:9 לְמַסַּע, לְמַשְׂאוֺת are Aramaizing infinitives: compare Ew^{§ 239 a}).

2 את marks an accusative in other relations than that of direct object to a verb: a. with verbs of motion (very rare) Numbers 13:17; Deuteronomy 1:19; Deuteronomy 2:7 (to 'walk the wilderness'); denoting the goal Judges 19:18; Ezekiel 21:25 (Ew^{§ 281 d, n., 282 a 1}). b. denoting time (duration), also very rare: Exodus 13:7; Leviticus 25:22; Deuteronomy 9:25. c. expressing the accus. of limitation (rare): Genesis 17:11,14; 1 Kings 15:23.

3 Chiefly in an inferior or later style, אֵת (or וְאֵת) is used irregularly, partly (α), as it would seem, to give greater definiteness (so especially וְאֵת) at the mention of a new subject (when it may sometimes be rendered as regards), or through the influence of a neighbouring verb (a construct κατὰ σύνεσιν), or by an anacoluthon, partly (β) as resuming loosely some other preposition Thus (α) Exodus 1:14; Numbers 3:26,46; Numbers 5:10 (with הָיָה: so Ezekiel 35:10) Numbers 18:21b Deuteronomy 11:2 (anacoluthon), Deuteronomy 14:13; Joshua 17:11; Judges 20:44,46 (contr. Judges 20:25; Judges 20:35) 1 Samuel 17:34 (see Dr) 1 Samuel 26:16; 2 Samuel 21:22; 2 Kings 6:5; Isaiah 53:8 (probably), Isaiah 57:12; Jeremiah 23:33 (but read rather with ᵐ5 ᵑ9 אַתֶּם הַמַּשָּׂא) Jeremiah 27:8; Jeremiah 36:22; Jeremiah 38:16 Kt, Jeremiah 45:4 b Ezekiel 16:22; Ezekiel 17:21; Ezekiel 20:16; Ezekiel 29:4; b Ezekiel 43:7 (ᵐ5 Co prefix הֲרָאִיתָ) Ezekiel 44:3; Zechariah 8:17; Ecclesiastes 4:3; Daniel 9:13; Nehemiah 9:19,34; 1 Chronicles 2:9; 2Chronicles 31:17. In 1 Samuel 30:23; Haggai 2:5 probably some such word as remember is to be understood. (β) Jeremiah 38:9; Ezekiel 14:22; b Ezekiel 37:19 b Zechariah 12:10; סָבִיב אֵת 1 Kings 6:5; Ezekiel 43:17 strangely (in 1Kings ᵐ5 omits the clause: so Sta^{ZAW 1883, 135}). — In 1 Kings 11:1 וְ is merely and also, and especially (see וְ); 1 Kings 11:25 is corrupt (read with ᵐ5 זֹאת הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה הֲדָד); Ezekiel 47:17,18,19 read similarly for ואת, זֹאת: see Ezekiel 47:20. — For some particulars as to the use of את, see A. M. Wilson^{Hebraica. vi. 139 ff. 212 ff.} (who, however, confuses it sometimes with II. אֵת). For denoting the pronominal object of a verb, את with suffix preponderates relatively much above the verbal affix in P, as compared with J E Deuteronomy Judges Samuel Kings (see Gie^{ZAW 1881, 258 f.}), — partly, probably, on account of the greater distinctness and precision which P loves.

יָת mark of accusative (= Biblical Hebrew I. אֵת; Palmyrene ית; Zinjirli^{Had. 28} with suffix ותה; Nabataean, Palmyrene with suffix יתה (Lzb²⁶³ Cooke¹⁷⁰; compare RÉS⁴⁶⁸); ᵑ7 Samaritan יָת; Syriac (rare)); — Daniel 3:12 דִּי מַנִּיתָ יָָֽתְהוֺן whom thou hast appointed.

א֝וֹתָ֗ם א֠וֹתָהּ א֠וֹתָם אִתְּךָ֗ אִתְּךָ֜ אִתִּ֑י אִתִּ֛י אִתָּ֑נוּ אִתָּ֧ם אִתּ֑וֹ אִתּ֖וֹ אֵ֖ת אֵ֗ת אֵ֚ת אֵ֛ת אֵ֝֗ת אֵ֠ת אֵ֡ת אֵ֣ת אֵ֣ת ׀ אֵ֤ת אֵ֥ת אֵ֧ת אֵֽת־ אֵת֩ אֵת֮ אֵת־ אֶ֝תְכֶ֗ם אֶ֠תְכֶם אֶ֥ת אֶ֨ת־ אֶ֫תְכֶ֥ם אֶֽת־ אֶׅתׅ־ אֶת אֶתְהֶ֑ם אֶתְהֶ֔ם אֶתְהֶ֔ן אֶתְהֶ֖ם אֶתְהֶ֖ן אֶתְהֶ֗ם אֶתְהֶ֛ן אֶתְהֶ֥ן אֶתְהֶן֙ אֶתְכֶ֑ם אֶתְכֶ֔ם אֶתְכֶ֖ם אֶתְכֶ֗ם אֶתְכֶ֛ם אֶתְכֶ֜ם אֶתְכֶ֣ם אֶתְכֶ֣ם ׀ אֶתְכֶ֤ם אֶתְכֶ֥ם אֶתְכֶ֨ם אֶתְכֶֽם׃ אֶתְכֶם֒ אֶתְכֶם֙ אֶתְכֶם֮ אֶת־ אַתָּ֣ה אֹ֝ת֗וֹ אֹ֠תְךָ אֹ֠תִי אֹ֠תָם אֹ֠תוֹ אֹֽתְךָ֔ אֹֽתְךָ֗ אֹֽתְךָ֙ אֹֽתְךָ֛ אֹת֑וֹ אֹת֔וֹ אֹת֖וֹ אֹת֗וֹ אֹת֛וֹ אֹת֜וֹ אֹת֞וֹ אֹת֡וֹ אֹת֣וֹ אֹת֣וֹ ׀ אֹת֤וֹ אֹת֥וֹ אֹת֧וֹ אֹת֨וֹ אֹתְךָ֖ אֹתְךָ֗ אֹתְךָ֛ אֹתְךָ֜ אֹתְךָ֣ אֹתְךָ֥ אֹתְךָ֨ אֹתְךָ֩ אֹתְכָ֥ה אֹתִ֑י אֹתִ֔י אֹתִ֕י אֹתִ֖י אֹתִ֗י אֹתִ֛י אֹתִ֜י אֹתִ֣י אֹתִ֤י אֹתִ֥י אֹתִ֨י אֹתִֽי׃ אֹתִי֒ אֹתִי֙ אֹתִי֮ אֹתָ֑הּ אֹתָ֑ךְ אֹתָ֑כָה אֹתָ֑ם אֹתָ֑נוּ אֹתָ֔הּ אֹתָ֔ךְ אֹתָ֔ם אֹתָ֔נוּ אֹתָ֕ם אֹתָ֖הּ אֹתָ֖ם אֹתָ֖נָה אֹתָ֖נוּ אֹתָ֗הּ אֹתָ֗ךְ אֹתָ֗ם אֹתָ֙נוּ֙ אֹתָ֛הּ אֹתָ֛ם אֹתָ֛נוּ אֹתָ֜הּ אֹתָ֜ם אֹתָ֜נוּ אֹתָ֞ם אֹתָ֡ם אֹתָ֣הּ אֹתָ֤הּ אֹתָ֤ם אֹתָ֤נוּ אֹתָ֥הּ אֹתָ֥ם אֹתָ֥ם ׀ אֹתָ֥נוּ אֹתָ֧הּ אֹתָ֧ם אֹתָ֧נוּ אֹתָ֨ם אֹתָֽהּ׃ אֹתָֽךְ׃ אֹתָֽם׃ אֹתָֽנוּ׃ אֹתָהּ֙ אֹתָהּ֮ אֹתָךְ֙ אֹתָם֒ אֹתָם֙ אֹתָם֩ אֹתָם֮ אֹתֽוֹ׃ אֹתוֹ֒ אֹתוֹ֙ אֹתוֹ֩ אֹתוֹ֮ אֽוֹתְהֶ֔ם אֽוֹתְךָ֖ אֽוֹתְךָ֙ אוֹת֑וֹ אוֹת֔וֹ אוֹת֖וֹ אוֹת֗וֹ אוֹת֛וֹ אוֹת֜וֹ אוֹת֣וֹ אוֹת֤וֹ אוֹת֥וֹ אוֹת֨וֹ אוֹת֪וֹ אוֹתְהֶ֖ן אוֹתְךָ֔ אוֹתְךָ֖ אוֹתְךָ֙ אוֹתְךָ֛ אוֹתְךָ֨ אוֹתְכֶ֗ם אוֹתִ֑י אוֹתִ֔י אוֹתִ֖י אוֹתִ֗י אוֹתִ֛י אוֹתִ֜י אוֹתִ֥י אוֹתִֽי׃ אוֹתִי֒ אוֹתִי֙ אוֹתִי֮ אוֹתָ֑הּ אוֹתָ֑ם אוֹתָ֔הּ אוֹתָ֔ךְ אוֹתָ֔ם אוֹתָ֖הּ אוֹתָ֖ךְ אוֹתָ֖ם אוֹתָ֖נָה אוֹתָ֗ךְ אוֹתָ֗ם אוֹתָ֙נוּ֙ אוֹתָ֛הּ אוֹתָ֛ךְ אוֹתָ֛ם אוֹתָ֜הּ אוֹתָ֜ךְ אוֹתָ֜ם אוֹתָ֣הּ אוֹתָ֣הּ ׀ אוֹתָ֣ם אוֹתָ֤הּ אוֹתָ֤ם אוֹתָ֥הּ אוֹתָ֥ם אוֹתָ֨הּ אוֹתָ֨ם אוֹתָ֪הּ אוֹתָֽם׃ אוֹתָהּ֒ אוֹתָהּ֙ אוֹתָהּ֮ אוֹתָךְ֙ אוֹתָם֙ אוֹתָם֩ אוֹתָם֮ אוֹתֽוֹ׃ אוֹתוֹ֙ אותה אותהם אותהן אותו אותו׃ אותי אותי׃ אותך אותכם אותם אותם׃ אותנה אותנו את את־ אתה אתה׃ אתהם אתהן אתו אתו׃ אתי אתי׃ אתך אתך׃ אתכה אתכם אתכם׃ אתם אתם׃ אתנה אתנו אתנו׃ הַאֹתִ֛י הַאוֹתִ֨י הַכִּיֹּ֔ר האותי האתי הכיר וְ֠אֵת וְֽאֶת־ וְאֵ֕ת וְאֵ֖ת וְאֵ֗ת וְאֵ֛ת וְאֵ֣ת וְאֵ֣ת ׀ וְאֵ֤ת וְאֵ֤ת ׀ וְאֵ֥ת וְאֵ֥ת ׀ וְאֵ֧ת וְאֵ֧ת ׀ וְאֵ֨ת וְאֵת֙ וְאֵת֩ וְאֵת֮ וְאֶ֨ת־ וְאֶֽת־ וְאֶתְהֶ֔ן וְאֶתְכֶ֖ם וְאֶתְכֶם֙ וְאֶת־ וְאֹ֘תִ֤י וְאֹֽתְךָ֙ וְאֹת֖וֹ וְאֹת֣וֹ וְאֹת֥וֹ וְאֹתְךָ֣ וְאֹתִ֖י וְאֹתִ֞י וְאֹתִ֣י וְאֹתִ֥י וְאֹתָ֣הּ ׀ וְאֹתָ֥ךְ וְאֹתוֹ֙ וְאוֹתִ֖י וְאוֹתִ֗י וְאוֹתִי֙ וְאוֹתָ֑ם וְאוֹתָ֖הּ וְאוֹתָ֖ם וְאוֹתָ֖נוּ וְאוֹתָ֥הּ וּמֵאֵ֖ת וּמֵאֵ֗ת וּמֵאֵ֣ת וּמֵאֵ֥ת וּמֵאֵ֨ת ואותה ואותי ואותם ואותנו ואת ואת־ ואתה ואתהן ואתו ואתי ואתך ואתכם ומאת מֵ֥אִתְּךָ֗ מֵ֥אֶת מֵֽאִתְּכֶ֤ם מֵֽאִתִּ֔י מֵֽאִתִּ֖י מֵֽאִתִּ֛י מֵֽאִתָּ֑ם מֵֽאִתָּ֔ךְ מֵֽאִתָּ֔ם מֵֽאִתָּ֛ם מֵֽאִתָּ֡ם מֵֽאִתָּךְ֙ מֵֽאִתָּם֙ מֵֽאִתּ֔וֹ מֵֽאִתּוֹ֙ מֵֽאֵת־ מֵֽאֹת֜וֹ מֵֽאוֹתִ֑י מֵֽאוֹתוֹ֙ מֵאִתְּכֶ֛ם מֵאִתְּכֶֽם׃ מֵאִתִּ֖י מֵאִתִּ֛י מֵאִתִּ֞י מֵאִתִּ֣י מֵאִתֵּ֣ךְ מֵאִתָּ֑ךְ מֵאִתָּ֑ם מֵאִתָּ֖ם מֵאִתָּ֗ךְ מֵאִתָּ֛ם מֵאִתּ֑וֹ מֵאִתּ֖וֹ מֵאִתּ֜וֹ מֵאֵ֕ת מֵאֵ֖ת מֵאֵ֗ת מֵאֵ֛ת מֵאֵ֞ת מֵאֵ֣ת מֵאֵ֣ת ׀ מֵאֵ֤ת מֵאֵ֥ת מֵאֵ֧ת מֵאֵ֨ת מֵאֵת֙ מֵאֹת֜וֹ מֵאֹתֽוֹ׃ מֵאֽוֹתְךָ֙ מֵאוֹתָ֜ךְ מֵאוֹתֽוֹ׃ מאותו מאותו׃ מאותי מאותך מאת מאת־ מאתו מאתו׃ מאתי מאתך מאתכם מאתכם׃ מאתם ’at·tāh ’attāh ’eṯ ’êṯ ’eṯ- ’êṯ- ’eṯ·hem ’eṯ·hen ’eṯ·ḵem ’eṯhem ’eṯhen ’eṯḵem ’it·tā·nū ’it·tām ’it·tə·ḵā ’it·tî ’it·tōw ’ittām ’ittānū ’ittəḵā ’ittî ’ittōw ’ō·ṯā·ḵāh ’ō·ṯā·nāh ’ō·ṯā·nū ’ō·ṯāh ’ō·ṯāḵ ’ō·ṯām ’ō·ṯə·ḵā ’ō·ṯə·ḵāh ’ō·ṯî ’ō·ṯōw ’ō·w·ṯā·nāh ’ō·w·ṯā·nū ’ō·w·ṯāh ’ō·w·ṯāḵ ’ō·w·ṯām ’ō·w·ṯî ’ō·w·ṯōw ’ō·wṯ·hem ’ō·wṯ·hen ’ō·wṯ·ḵā ’ō·wṯ·ḵem ’ōṯāh ’ōṯāḵ ’ōṯāḵāh ’ōṯām ’ōṯānāh ’ōṯānū ’ōṯəḵā ’ōṯəḵāh ’ōṯî ’ōṯōw ’ōwṯāh ’ōwṯāḵ ’ōwṯām ’ōwṯānāh ’ōwṯānū ’ōwṯhem ’ōwṯhen ’ōwṯî ’ōwṯḵā ’ōwṯḵem ’ōwṯōw atTah et etChem etHem etHen etoSh ha’ōṯî ha’ōwṯî ha·’ō·ṯî ha·’ō·w·ṯî hak·kî·yōr hakkiYor hakkîyōr haoTi itTam itTanu itteCha itTi itTo mê’eṯ mê’êṯ mê’êṯ- mê’ittāḵ mê’ittām mê’ittêḵ mê’ittəḵā mê’ittəḵem mê’ittî mê’ittōw mê’ōṯōw mê’ōwṯāḵ mê’ōwṯî mê’ōwṯḵā mê’ōwṯōw mê·’eṯ mê·’êṯ mê·’êṯ- mê·’it·tāḵ mê·’it·tām mê·’it·tə·ḵā mê·’it·tə·ḵem mê·’it·têḵ mê·’it·tî mê·’it·tōw mê·’ō·ṯōw mê·’ō·w·ṯāḵ mê·’ō·w·ṯî mê·’ō·w·ṯōw mê·’ō·wṯ·ḵā meEt meitTach meitTam meitTech meittecha meitteChem meitTi meitTo meittoCh meoTach meotCha meoTi meoTo oTach oTachah oTah oTam oTanah oTanu otCha otChem oteCha oteChah otHem otHen oTi oTo otoCh Otom ū·mê·’êṯ ūmê’êṯ umeEt veEt veetChem veetHen veetS veoTach veoTah veoTam veoTanu veoteCha veoTi veoTo wə’êṯ wə’eṯ- wə’eṯhen wə’eṯḵem wə’ōṯāh wə’ōṯāḵ wə’ōṯəḵā wə’ōṯî wə’ōṯōw wə’ōwṯāh wə’ōwṯām wə’ōwṯānū wə’ōwṯî wə·’êṯ wə·’eṯ- wə·’eṯ·hen wə·’eṯ·ḵem wə·’ō·ṯāh wə·’ō·ṯāḵ wə·’ō·ṯə·ḵā wə·’ō·ṯî wə·’ō·ṯōw wə·’ō·w·ṯā·nū wə·’ō·w·ṯāh wə·’ō·w·ṯām wə·’ō·w·ṯîInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts