מְלֹא, [מְלוֺא] noun masculine^{Isaiah 8}Isaiah 1:4 fulness, that which fills (Arabic Lane²⁷²⁹); — ׳מ construct Genesis 48:19 19t.; מְלוֺ Ezekiel 41:8; suffix מְלוֺאוֺ Isaiah 42:10 3t.; מְלוֺאָהּ Deuteronomy 33:16 12t.; —

1 fulness of hand (= handful) Ecclesiastes 4:6 (twice in verse) followed by accusative of material חָפְנֵיכֶם מִּיחַ ׳מ Exodus 9:8 compare Leviticus 16:12; 1 Kings 17:12; so homer-full of manna; Exodus 16:33 compare Leviticus 16:12; Numbers 22:18; Numbers 24:13; Judges 6:38; simil. מְלֹא בְגְדוֺ 2 Kings 4:39; rarely followed by מִן Leviticus 2:2; Leviticus 5:12, compare Exodus 16:32 (but read perhaps מִלְאוּ so ᵐ5 ⅏ see Di).

2 mass of shepherds Isaiah 31:4 (in sim); multitude of nations Genesis 48:19 (compare Arabic Qor 2:247 and elsewhere)

3 fullness = that which fills, entire contents, of אֶרֶץ Deuteronomy 33:16; Psalm 24:1; Isaiah 6:3; Isaiah 8:8; Isaiah 34:1; Micah 1:2; Jeremiah 8:16; Jeremiah 47:2; Ezekiel 12:19; Ezekiel 19:7; Ezekiel 30:12; Ezekiel 32:15; תֵּבֵל Psalm 50:12; Psalm 89:12; יָם Isaiah 42:10; 1 Chronicles 16:32; Psalm 96:11; Psalm 98:7; עִיר Amos 6:8.

4 phrases: — קוֺמָתוֺ ׳מ = at full length 1 Samuel 28:20; full line, or portion הַחֶ֫בַל ׳מ 2 Samuel 8:2; הַקָּנֶה ׳מ Ezekiel 41:8 full rod (reed).

וּ֝מְלֹאָ֗הּ וּמְלֹ֣א וּמְלֹ֥א וּמְלֹא֑וֹ וּמְלֹא֔וֹ וּמְלֹאָ֑הּ וּמְלֹאָ֔הּ וּמְלֹאָֽהּ׃ וּמְלֹאָהּ֙ וּמְלֹאֽוֹ׃ וּמְלוֹא֔וֹ וּמְלוֹאָ֑הּ וּמְלוֹאָ֔הּ ומלא ומלאה ומלאה׃ ומלאו ומלאו׃ ומלואה ומלואו מְל֣וֹ מְל֥וֹא מְל֨וֹא מְלֹ֣א מְלֹ֤א מְלֹ֥א מְלֹֽא־ מְלֹא־ מִמְּלֹ֥א מִמְּלֹאָ֔הּ מלא מלא־ מלו מלוא ממלא ממלאה mə·lō mə·lō- mə·lō·w mə·lōw melo məlō məlō- məlōw mim·mə·lō mim·mə·lō·’āh mimeLo mimeloAh mimməlō mimməlō’āh ū·mə·lō ū·mə·lō·’āh ū·mə·lō·’ōw ū·mə·lō·w·’āh ū·mə·lō·w·’ōw umeLo ūməlō ūməlō’āh ūməlō’ōw umeloAh umeloO ūməlōw’āh ūməlōw’ōwInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts