מַכְאוֺב noun masculine^{Psalm 32:10} pain; — ׳מ absolute Ecclesiastes 1:18 2t.; construct Psalm 69:27; suffix מַכְאוֺבִי (מַכְאֹבִי) Psalm 38:18 3t., etc.; plural מַכְאוֺבִים Psalm 32:10; Ecclesiastes 2:23; מַכְאֹבוֺת Isaiah 53:3; suffix מַכְאֹבָיו Exodus 3:7; מַכְאֹבֵינוּ Isaiah 53:4; —

1 pain, physical, Exodus 3:7 ("" עֳנִי; compare מִמְּנֵי נֹגְשָׂיו in context); 2 Chronicles 6:29 ("" נֶגַע); Job 33:19.

2 of mental pain, Psalm 32:10 (of troubles of wicked), of Babylon Jeremiah 51:8; Psalm 38:18; Psalm 69:27 (as result of sin; of ׳יs servant); in ׳יs word to Baruch Jeremiah 45:3 ("" יָגוֺן, אֲנָחָה), compare of Israel in distress Jeremiah 30:15 ("" שֵׁבֶר), of Jerusalem Lamentations 1:12 (twice in verse); Lamentations 1:18, Ecclesiastes 1:18 (׳יוֺסִיף דַּעַת יוֺסִיף מַכ); Ecclesiastes 2:23 ("" כַּעַם עִנְיָנוֺ); particular of suffering servant of ׳י Isaiah 53:3,4 (both "" חֳלִי).

בְּ֭מַכְאוֹב במכאוב וּמַכְאֹב֔וֹ וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ וּמַכְאוֹבִ֖י ומכאבו ומכאבינו ומכאובי כְּמַכְאֹבִ֔י כמכאבי לְמַכְאוֹבָ֔הּ למכאובה מַכְא֖וֹב מַכְאֹב֖וֹת מַכְאֹבִ֑י מַכְאֹבִ֔י מַכְאֹבִ֗ים מַכְאֹבֵ֑ךְ מַכְאֹבָֽיו׃ מַכְאֽוֹב׃ מַכְאוֹב֙ מַכְאוֹבִ֗ים מכאבות מכאבי מכאביו׃ מכאבים מכאבך מכאוב מכאוב׃ מכאובים bə·maḵ·’ō·wḇ Bemachov bəmaḵ’ōwḇ kə·maḵ·’ō·ḇî kemachoVi kəmaḵ’ōḇî lə·maḵ·’ō·w·ḇāh lemachoVah ləmaḵ’ōwḇāh machov machoVav machoVech machoVi machoVim machoVot maḵ’ōḇāw maḵ’ōḇêḵ maḵ’ōḇî maḵ’ōḇîm maḵ’ōḇōwṯ maḵ’ōwḇ maḵ’ōwḇîm maḵ·’ō·ḇāw maḵ·’ō·ḇêḵ maḵ·’ō·ḇî maḵ·’ō·ḇîm maḵ·’ō·ḇō·wṯ maḵ·’ō·w·ḇîm maḵ·’ō·wḇ ū·maḵ·’ō·ḇê·nū ū·maḵ·’ō·ḇōw ū·maḵ·’ō·w·ḇî umachoVeinu umachoVi umachoVo ūmaḵ’ōḇênū ūmaḵ’ōḇōw ūmaḵ’ōwḇîInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts