כָּזָב noun masculine^{Amos 2:4} lie, falsehood, deceptive thing; — absolute ׳כ Hosea 12:2 19t.; plural absolute כְּזָבִים Judges 16:10 9t.; suffix כִּזְבֵיהֶם Amos 2:4; — lie, falsehood, with דִּבֶּר Judges 16:10,13; Hosea 7:13; Zephaniah 3:13; Daniel 11:27; Psalm 5:7; Psalm 58:4, so Ezekiel 13:8 Co (by transposing ׳כ with שָׁוְא, compare Ezekiel 13:6; Ezekiel 13:7; Ezekiel 13:9); with יָפִיחַ (in Proverbs) Proverbs 6:19; Proverbs 14:5,25; Proverbs 19:5,9; of false prophecies (divinations) with אָמַר, ׳מִקְסַם כ Ezekiel 13:7; with קָסַם Ezekiel 13:9; Ezekiel 21:34; Ezekiel 22:28 + Ezekiel 13:6 ᵐ5 Co (׳קָסוֺם כ, for ᵑ0 ׳קֶסֶם כ); with שָׁמַע Ezekiel 13:19, בִּקֵּשׁ Psalm 4:3; with רָצָה delight in Psalm 62:5; so in the phrase ׳דְּבַרכֿ Proverbs 30:8, ׳אִישׁ כ Proverbs 19:22 = liar, עֵד כְּזָבִים Proverbs 21:28 = false witness; of idols. as a lie (res ementita) Amos 2:4, so probably ׳שָׂטֵי כ those turning aside to a lie Psalm 40:5 (compare אָוֶן, אֱלִיל, הֶבֶל, שֶׁקֶר); then of empty human pretensions וָשֹׁד יַרְבֶּה ׳כ Hosea 12:2; Isaiah 28:15 ("" שֶׁקֶר), Isaiah 28:17 (׳מַחְסֵה כ), Psalm 62:10 ("" הֶבֶל; compare כֹּזֵב Psalm 116:11); לֶחֶם כְּזָבִים Proverbs 23:3 = deceptive (disappointing) bread.

כְּ֝זָבִ֗ים כְּ֭זָבִים כְּזָבִ֣ים כְּזָבִ֥ים כְּזָבִֽים׃ כִּזְבֵיהֶ֔ם כָ֫זָ֥ב כָּזָ֑ב כָּזָ֔ב כָּזָ֖ב כָּזָ֡ב כָּזָ֣ב כָּזָ֥ב כָּזָ֪ב כָּזָֽב׃ כָּזָב֒ כָזָ֔ב כָזָ֛ב כָזָ֣ב כָזָֽב׃ כזב כזב׃ כזביהם כזבים כזבים׃ chaZav kā·zāḇ ḵā·zāḇ kāzāḇ ḵāzāḇ kaZav kə·zā·ḇîm kəzāḇîm Kezavim kiz·ḇê·hem kizḇêhem kizveiHemInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts