[גַּו] noun masculine midst (Egyptian Aramaic, Nabataean, Palmyrene גו; ᵑ7 גָּיו; especially construct בְּגוֺ, לְגוֺ, מִגּוֺ; so Syriac ; compare Biblical Hebrew נֵּו); — construct גּוֺא (so Nabataen Cooke^{No. 94}) Daniel 3:26 +, Daniel 7:15 editions, Gi גּוֺ (Baer גּוֺא, see on Daniel 3:6); suffix 3masculine singular גַּוֵּהּ Ezra 5:7, 3feminine singular גַּוַּהּ Ezra 4:15; Ezra 6:2; — midst, always with prepositions:

a. בְּגוֺא (= Hebrew בְּתוֺךְ), Daniel 3:25 בְּגוֺא גוּרָא, Daniel 4:7; Daniel 7:15; Ezra 4:15; Ezra 5:7 וְכִדְנָה כְּתִיב בְּגַוֵהּ, Ezra 6:2.

b. לְגוֺא Daniel 3:6,11,15,21,23,24.

c. מִןגּֿוֺא Daniel 3:26.

גֵּרָה see גאה.

בְּג֣וֹא בְּג֥וֹא בְּגַוֵּ֔הּ בְּגַוַּ֔הּ בְּגַוַּ֖הּ בְּגֽוֹא־ בגוא בגוא־ בגוה גּ֥וֹא גוא לְגֽוֹא־ לְגוֹא־ לגוא־ bə·ḡaw·wah bə·ḡaw·wêh bə·ḡō·w bə·ḡō·w- begavVah begavVeh bəḡawwah bəḡawwêh beGo bəḡōw bəḡōw- begoy Go gō·w gōw lə·ḡō·w- ləḡōw- legoyInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts